פסק-דין בתיק ו"ע 5013-08-12

י. בנאי - שופט (בדימוס)

1.         המערער  יליד שנת 1988 גויס לצה"ל, לשירות סדיר ביום 3.12.07.ביום  12.4.11 הגיש המערער בפני המשיב תביעה להכיר בו כנכה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959. (להלן: "החוק").

בתביעתו זו, טען המערער כי במהלך שירותו וביום 14.1.09, במהלך מבצע "עופרת יצוקה" היה בכוח שנסע ברכב אכזרית ובמהלך נסיעה זו ארעה תאונה בהתנגשות עם רכב אכזרית אחרת. (להלן: "התאונה").  עקב התאונה, ציוד רב וכבד נפל עליו וכתוצאה מכך נפגע בברך שמאל, גב תחתון והצוואר.

2.         ביום 2.7.12 ניתנה החלטת המשיב לפיה הוכר המערער כנכה עפ"י החוק, בשיעור של 10% עקב הפגימה בברך. ברם לגבי הפגימות בגב התחתון ובצוואר, נדחתה תביעתו בגין אלה, בנימוק כי אין קשר בין תלונותיו על כאבים בגב התחתון ובצוואר ובין התאונה.

3.         ביום 28.4.11 נתקבלה חוות דעתו של ד"ר נ. בלומברג, המומחה מטעם המערער. בחוות דעתו זו מציין ד"ר בלומברג כי לדברי המערער סבל הוא מכאבי גב החל משנת 2007, וכי אז עבר ברור הדמייתי שהדגים עקמת קמורה  ימינה וסקרליזצית L5 וב-CT, בלט קל בגובה L4-5.

בהמשך חוות דעתו מציין ד"ר בלומברג כי לאחר התאונה פונה המערער לחדר המיון בבית החולים ברזילי שם הודגמו שפשופים בברך. כשלושה ימים לאחר מכן, פנה המערער לבית החולים בשל כאבי צוואר וגב תחתון. בבדיקה נמצאה רגישות מקומית, מגבלות טווח. במעקב מרפאת חוץ בבית החולים ברזילי, המשיך המערער בטיפול עקב כאבי גב. נבדק, ביום 18.2.09 על ידי אורטופד ד"ר אוחנה, שהתרשם כי תנועת הגב מוגבלת במידה קלה, ומעדות לבלט קל בגובה L5-S1.

בהמשך, מוסיף ד"ר בלומברג ומציין כי בבדיקתו את המערער מצא כי המערער מתהלך ללא צליעה וכי קיימת עקמת מינימלית מאוזנת. רגישות בעמוד שדרה מותני, כאב בכיפוף קדמי, שהוא  מוגבל. בצילום הדמיה של עמוד שדרה שבוצע ביום 13.4.07, כלומרכ-6 חודשים טרם גיוסו לצה"ל, נמצא בלט דיסק אחורי ולטראלי משמאל עם לחץ על השק בגובה L4-5. בבדיקת הדמייה סי.טי שבוצעה ביום 2.2.09, כלומר כשבועיים לאחר התאונה, נמצא בלט דיסק הנושק לשק הטאקלי בגובה L3-4, בלט דיסק אחורי הגורם ללחץ קל על השק בגובה L4-5 וכן בקע דיסק אחורי קטן הגורם ללחץ על השק הטקאלי בגובה L5-S1.

בסוף חוות דעתו, בפרק " סיכום" מציין ד"ר בלומברג כי הפגיעה בגב עקב התאונה גרמה לבלט בגובה L5-S1, בלט שלא נמצא בבדיקת ההדמיה שבוצעה למערער לפני התאונה. ד"ר בלומברג קובע, בסיום חוות דעתו כי יש מקום להעניק למערער עקב הפגימה בעמוד השדרה המותני נכות בשיעור של 10%, אך יש לשייך 15% לפגימה בעמוד השדרה המותני שהיתה קיימת למערער לפני התאונה ו-85% לפגימה, כפי שארעה עקב התאונה.

4.         ביום 29.5.12 קיבלנו את חוות דעתו של פרופ' יעקב ביקלס, מטעם המשיב. פרופ' ביקלס מציין בחוות דעתו את דברי המערער על התאונה שארעה ועל פגימות בברכו, בצווארו ובגבו התחתון. בבדיקתו את המערער לא מצא פרופ' ביקלס מגבלה בטווחי התנועה של הגב התחתון.

בהמשך חוות הדעת מציין פרופ' ביקלס כי בבדיקת סי.טי של עמוד השדרה המותני שנעשה למערער ביום 3.2.09 כלומר כשבועיים לאחר התאונה נמצאו בלטי דיסק עם לחצים מתונים על השק הדורלי, במרווחים הבין מותניים L5-S1,L4-L5,ו-L3-L4.

בפרק " דיון" בחוות הדעת מציין פרופ' ביקלס כי למרות תלונותיו של המערער על כאבים ומגבלה תפקודית בצוואר ובגב התחתון, לא מצא בתיקו הרפואי של המערער תעוד על פניות של המערער לרופאים בשל כאבי צוואר וגב תחתון. מוסיף פרופ' ביקלס ומציין כי מצא תעוד בתיק הרפואי בקשר לתלונותיו של המערער על כאבי גב כרוניים, לפני התאונה.

פרופ' ביקלס מתייחס לבדיקת הסי.טי שבוצעה למערער לאחר התאונה וכי נמצאו בלטי דיסק, כמצוין בחוות דעתו של ד"ר בלומברג. ברם, בלטי דיסק כאלה כפי שנמצאו " אינם חריגים בקבוצת הגיל בה הוא נמצא" וכי הינם תוצאה של " תחלואה ניוונית מובנית של הגב התחתון ונצפים, לעיתים קרובות, אף באנשים ללא עבר של מחושי גב כלל".

5.         ביום 22.1.13 קיבלנו חוות דעת נוספת של ד"ר בלומברג  בה הוא חוזר על תוצאות בדיקות ההדמיה, הן אלו שנמצאו בעמוד השדרה המותני של המערער לפני התאונה והן אלו שנמצאו לאחר התאונה, וכאמור הוא מייחס לתוצאות בדיקות ההדמיה שנעשו לאחר התאונה, החמרה משמעותית לעומת הפגימה כפי שהיא נצפתה בבדיקות ההדמיה לפני התאונה. בבדיקות ההדמיה לפני התאונה, ביום 13.4.07,  נמצאה עקמת קמורה בעמוד השדרה המותני וסקרלזצית L5. בבדיקת הדמיה סי.טי שבוצעה, לפני התאונה, ביום 25.4.07 נמצא בלט דיסק אחורי ולטראלי משמאל עם לחץ על השק בגובה L4-5. ואילו בבדיקת סי.טי של עמוד השדרה המותני שבוצעה לאחר התאונה, נמצא בלט דיסק הנושק לשק הטקאלי בגובה L3-4, בלט דיסק אחורי הגורם ללחץ קל על השק בגובה L4-5 ובקע דיסק אחורי קטן הגורם ללחץ על השק הטקאלי בגובה L5-S1.

לדעתו של ד"ר בלומברג הפגימה כפי שנצפתה מבדיקת ההדמיה לאחר התאונה הנה חמורה מזו שבוצעה לפני התאונה.

6.         ביום 1.3.13 קיבלנו חוות דעת נוספת של פרופ' ביקלס, בה הוא מגיב לחוות דעתו של ד"ר בלומברג.  פרופ' ביקלס מציין בחוות דעתו זו כי הוא חולק על קביעתו של ד"ר בלומברג על מגבלה של טווחי התנועה בגב התחתון. הוא חוזר על קביעתו בחוות הדעת הקודמת כי בלטי הדיסק שנמצאו בבדיקת ההדמיה לאחר התאונה הנם כתוצאה של תהליך ניווני.

7.         ביום 13.2.13 קיבלנו את תצהירו של המערער, במקום חקירה ראשית. בתצהירו זה מספר המערער על התאונה שארעה, כפי שציין בתביעתו בפני המשיב. הוא מציין כי " כתוצאה מהתאונה הטלטל כל הגוף שלי ובנוסף, נפל ציוד חילוץ כבד ביותר על ברך שמאל שלי. אני רוצה לציין כי אני ישבתי על כסא צמוד למושב הנהג ומאחוריו וכתוצאה מהתאונה, גופי הטלטל ואף פגע בכסא הנהג. מיד חשתי כאבים חזקים ביותר בכל הגוף...".

בהמשך התצהיר מציין המערער כי ביום 17.1.09, 3 ימים לאחר התאונה פנה שוב לחדר המיון בבית החולים ברזילי, שם קבעו כי הוא סובל מהגבלה בתנועות הגב והצוואר והפנו אותו לאורטופד בצבא.  בתצהירו חוזר המערער על בדיקות ההדמיה שבוצעו הן זו שלפני התאונה והן זו שלאחר התאונה, כמפורט בחוות דעתו של ד"ר בלומברג.

8.         המערער נחקר בפנינו על תצהירו. כמו כן נחקרו המומחים על חוות דעתם.

עם תחילת הדיון הצהירו באי כח הצדדים כי המחלוקת בין הצדדים בערעור זה הינה לגבי הפגימה בגב התחתון בלבד.